פילוסופיה ותזונה בדרך הסינית

המודל התזונתי הסיני גדל והתפתח בכוון שונה, מעגלי יותר בטבעו. כל הפילוסופיות המדעיות המערביות חוקרות את  הסיבה לתופעות בעוד שהפילוסופיות הסיניות משקיעות את עיקר המאמץ  בהבנת הקשר שבין התופעות, התנועה והחוקיות של היחסים ביניהן. התפיסה הסינית רואה בגוף האדם תופעת טבע שאין לפגוע בה ואסור לחבל בשלמותה,  זו גם היתה הסיבה שבסין העתיקה חל איסור על נתיחת מתים, לכן הזיהוי והבנת התופעות הגופניות והנפשיות נעשו תוך התבוננות חיצונית על הגוף.
החל בתקופות קדומות ולאורך כל ההיסטוריה הסינית הארוכה נאספו בידי מרפאים סינים מתחומים שונים, מכלול עצום של סימנים ואיתותים שהגוף מגלה לעין המתבוננת החל מיום הלידה ועד המוות בזמן מחלה ובימים של בריאות. התבוננות זו עקבה אחרי השינויים ברמות האנרגיה והחיות בגוף, בסימנים המתגלים באזורי גוף שונים, בצבעי הפנים, הלשון, העור והציפורניים, בסוג ובאיכות הדופק, ובטיב ההפרשות השונות. מן האינפורמציה שנאספה עובדו מסקנות ונקבעו ההקשרים בין הסימנים החיצוניים למצבם של האיברים והמערכות הפנימיות, והשפעת הגומלין של אורח החיים על איכותם של סימנים אלה.
כבר בשלב זה הסינים ידעו לנתח ולהסיק מסקנות כי חלק גדול מאד של "מצבי חוסר איזון" (מחלות)
נובעות ממצבים של חוסר או עודף בתזונה או חוסר איזון של מרכיבי התזונה.
עדות לכך אנו יכולים למצוא במקורות הכתובים הסיניים שחוברו בתקופות של שושלות קדומות.
אחד הכתבים הבולטים ורבי המשמעות ביותר הוא ספר הרפואה הפנימית הקלאסית Nei  Jing –
והוא החיבור העתיק ביותר ומקיף בתוכנו על רפואה סינית שנכתב על ידי הקיסר הסיני הצהוב.
"שמעתי כי בני אדם בזמן הקדום הגיעו לזקנה מופלגת, אף ליותר ממאה שנות חיים, והליכתם זקופה ונמרצת. ואילו היום אנשים נחלשים בהליכתם בהליכתם  עוד לפני שהגיעו לשישים שנות חיים. מדוע ?
האם העולם השתנה ומשפיע לרעה על האדם, או שמע האדם טועה ונכשל במעשיו ?" כך שואל הקיסר הצהוב את מרפאו האישי, צ'י-פו, וכך משיב לו המרפא החכם: "בזמן הקדום ידעו בני האדם להלך בדרך הנכונה, דרך הין והינג, השמים והארץ. הם חיו בהרמוניה עם הטבע וידעו לנהל את מעשיהם על פי חוקיו אכלו ושתו במתינות, שמרו על אורח חיים מאוזן וקבוע – ללא חוסר וללא עודף והניחו לכוחות הפועלים עליהם להוביל את חייהם בהרמוניה מלאה, עד מאה ועשרים שנה"
"רק החכם" , מוסיף צ'י-פו ואומר "יודע לחיות בהרמוניה עם הדאו (דרך חיים), עם ארבע עונות השנה, ורק הוא יודע כיצד להזין את הינג (האקטיבי) באביב ובקיץ, ואת הין (הפסיבי) בסתיו ובחורף. חיים בתנועה מנוגדת לטבע",  קובע צ'י-פו "מביאים לחולי ולסבל, ויש להיזהר מהם".
כתבים אלו הניחו את אבני היסוד של רפואה סינית ולתזונה ומתוך כך גם לריפוי באמצעות תזונה.
על פי פילוסופיות אלו הטיבו הסינים לנתח ולהבין חוקי טבע ותופעות טבע,  וקשרי הגומלין שלהם עם תופעות מחלה ומהלך החיים של בני האדם. כתוצאה מכך התפתחו גם שיטות לטיפול כמו צמחי מרפא, דיקור במחטים, תזונה טיפולית,  עיסויים התעמלות ועוד.

את האבחון והייעוץ התזונתי שאותו אני משלבת כחלק אינטגרלי טיפולי בתחזוקת בריאותו של המטופל וכן שיפור במצבי קושי ומחלה  אני מבססת על עקרונות של רפואה סינית.
תזונה סינית מבוססת  על חמשת התדרים הכוללים חמישה צבעים, טעמים, ריחות ,מרכיבי מזון, דרכי הכנה ובישול.

התזונה שעל פי הפילוסופיה של רפואה סינית מסורתית מתוכננת אישית לאדם וזאת בהתייחסות ישירה למורכבות האבחון של האדם ומיועדת לו אישית.
בייעוץ התזונתי אני מתייחסת לעונות השנה, לאקלים הנקודתי במקום שבו האדם מתגורר,לאורח חיו, לפניות שלו במסגרת עבודה וניהול בית להכנת מרכיבי מזון והשימוש בהם.
לכן ההתאמה האישית גם כאן חשובה מאד ואיננה כוללת אך ורק יעוץ ראשוני, אלא מעקב רצוף על ציר ההתקדמות של האדם והשיפורים החיוביים בבריאותו.