פאו דה ארקו

פאו דה ארקו

פאו דה ארקו

פאו דה ארקו

פאו דה ארקו Pau d'arco מוכר גם בשם לפאצ'ו עץ חזק במיוחד שמוצאו בברזיל וביערות הגשם של דרום אמריקה. לעץ פאו דה ארקו היה שימוש רב חשיבות בקרב המקומיים, עלי העץ וקליפתו שימשו לחליטה לצרכי ריפוי ממחלות רבות הקשורות למערכת החיסון ,לריפוי ממחלות זיהומיות החל מהרעלות מזון, שפעת, מחלות חום, מחלות דרכי העיכול, מחלות מין ומחלות סרטן.
ענפי העץ שימשו לבניין והענפים הצעירים שימשו לבניית קשתות לצייד ומכאן שמו ארקן = קשת.

היסטוריה

הילידים בני המקום שמו לב כי כל גזעי העצים ביערות הגשם מכוסים בגידולים טפיליים כמו סוגי אזוב, עובש ופטריות ואילו גזעי עצי פאו דה ארקו נותרו נקיים מטפילים. סיבה זו הביאה את בני המקום להשתמש בקליפת העץ כחומר המרחיק טפילים וגורמים מחוללי מחלות.
רישום ממצאים וטיפול במחלות בעזרת פאו דה ארקו מתועדים החל משנת 1873.
מדענים אשר בחנו את תכונות המרפא שבעץ מצאו 2 סוגים של חומרים פעילים בקליפה הפנימית של העץ פאו דה ארקו, חומרים אלו ידועים בשם naphthoquinones, ובקבוצה מצויים החומרים lapacho לפאצ'ו , beta-lapachone בטא-לפצ'און

פעילות

בבדיקות מעבדתיות נמצא כי חומרים אלו קוטלים ביעילות וירוסים, בקטריות, פטריות ועוד מחוללי מחלות רבים, התכונות הנוגדות דלקת שבקליפת העץ נמצאו יעילות לטיפול בדלקות מפרקים ניווניות, קנדידה בפה ובאיברי המין, הרפס סימפלקס, מחלות הנגרמות מחיידקים כמו ברצלוזיס, מחלות הנגרמות מסוגי טיפילים וכן במחלות סרטן מסוגים שונים.
תוסף תזונה TSF פלוס מכיל גם פאו דה ארקו והוא פועל ביעילות לחיזוק מערכת החיסון ולמניעת תחלואה בקרב אנשים בקבוצות סיכון

מקורות ומחקרים תומכים

Anesini C, Perez C. Screening of plants used in Argentine folk medicine for antimicrobial activity. J Ethnopharmacol. 1993;39:119-128.
Byeon SE, Chung JY, Lee YG, Kim BH, Kim KH, Cho JY. In vitro and in vivo anti-inflammatory effects of taheebo, a water extract from the inner bark of Tabebuia avellanedae. J Ethnopharmacol. 2008;119:145-52.
Colman de Saizarbitoria T, Anderson JE, Alfonso D, McLaughlin JL. Bioactive furonaphtoquinones from Tabebuia barbata (Bignoniaceae). Acta Cient Venez. 1997;48:42-46.
de Miranda FG, Vilar JC, Alves IA, Cavalcanti SC, Antoniolli AR. Antinociceptive and antiedematogenic properties and acute toxicity of Tabebuia avellanedae Lor. ex Griseb. inner bark aqueous extract. BMC Pharmacol. 2001;1:6.
Dinnen RD, Ebisuzaki K. The search for novel anticancer agents: a differentiation-based assay and analysis of a folklore product. Anticancer Res. 1997;(2A):1027-1033.
Gomez Castellanos JR, Prieto JM, Heinrich M. Red Lapacho (Tabebuia impetiginosa) — a global ethnopharmacological commodity? J Ethnopharmacol. 2009;121:1-13.
Kung HN, Yang MJ, Chang CF, Chau YP, Lu KS. In vitro and in vivo wound healing-promoting activities of beta-lapachone. Am J Physiol Cell Physiol. 2008;295:C931-43.
Lee JI, Choi DY, Chung HS, Seo HG, Woo HJ, Choi BT, Choi YH. Beta-lapachone induces growth inhibition and apoptosis in bladder cancer cells by modulation of Bcl-2 family and activation of caspases. Exp Oncol. 2006;28:30-5.
Lee MH, Choi HM, Hahm DH, et al. Analgesic and anti-inflammatory effects in animal models of an ethanolic extract of taheebo, the inner bark of tabebuia avellanedae. Mol Med Rep. 2012; 6:791-6.
Machado TB, Pinto AV, Pinto MC, et al. In vitro activity of Brazilian medicinal plants, naturally occurring naphthoquinones and their analogues, against methicillin-resistant Staphylococcus aureus. International Journal of Antimicrobial Agents. 2003;21:279-284.
Muller K, Sellmer A, Wiegrebe W. Potential antipsoriatic agents: lapacho compounds as potent inhibitors of HaCaT cell growth. J Nat Prod. 1999;62:1134-1136.
Park BS, Lee HK, Lee SE, Piao XL, Takeoka GR, Wong RY, et al. Antibacterial activity of Tabebuia impetiginosa Martius ex DC (Taheebo) against Helicobacter pylori. J Ethnopharmacol. 2006;105:255-62.
Pereira EM, Machado Tde B, Leal IC, et al. Tabebuia avellanedae naphthoquinones: activity against methicillin-resistant staphylococcal strains, cytotoxic activity and in vivo dermal irritability analysis. Ann Clin Microbiol Antimicrob. 2006;22:5.
Pereira IT, Burci LM, da Silva LM, et al. Antiulcer effect of bark extract of Tabebuia avellandae: activation of cell proliferation in gastric mucosa during the healing process. Phytother Res. 2013; 27:1067-73.
Pinto CN, Dantas AP, De Moura KC, et al. Chemical reactivity studies with naphthoquinones from Tabebuia with anti-trypanosomal efficacy. Arzneimittelforschung. 2000;50:1120-1128.
Portillo A, Vila R, Freixa B, Adzet T, Canigueral S. Antifungal activity of Paraguayan plants used in traditional medicine. J Ethnopharmacol. 2001;76:93-98.
Rakel: Integrative Medicine, 3rd ed. Philadelphia, PA: Elsevier Saunders; 2012.
Robbers JE, Tyler VE. Herbs of Choice: The Therapeutic Use of Phytomedicinals. New York, NY: The Haworth Herbal Press; 1999:246-247.
Suo M, Isao H, Kato H, Takano F, Ohta T. Anti-inflammatory constituents from Tabebuia avellanedae. Fitoterapia. 2012; 83:1484-8.
Ueda S, Umemura T, Dohguchi K, et al. Production of anti-tumour-promoting furanonaphthoquinones in Tabebuia avellanedae cell cultures. Phytochemistry. 1994;36:323-32

 

שתף