מערכת החיסון ומצבים נפשיים

מערכת החיסון ומצבים נפשיים מקושרים ביניהם בקשרי גומלין אשר משפיעים הדדית על מצבים בריאותיים, על מערכת החיסון ועל מצבים נפשיים. מערכת חיסון בריאה מסייעת לאדם להגיב במצבי פלישה של מיקרואורגניזמים אלימים שמקורם בדרך כלל מחוץ לגוף, או כאשר קיימת פעילות של תאים סרטניים המיוצרים מדי יום בגוף האדם. המערכת החיסונית מוגדרת לעיתים כ"חוש השישי": היא מזהה נגיפים וחיידקים שהמוח אינו מזהה והופכת את המידע למסרים ספציפיים המגיעים למוח ומפעילים את התהליך החיסוני. מערכת החיסון היא מכלול מורכב של איברים, תאים ומולקולות במטרה להגן על גופם מפני פלישה של חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים שונים, וכן מפני התפתחות סרטן. בין מרכיביה השונים של מערכת החיסון קיימים יחסי גומלין ענפים, המאפשרים להם לפעול בהתאמה נגד פולשים זרים מהם נשקפת סכנה לגוף.

התגובה החיסונית נחלקת לשני שלבים עיקריים, הקשורים זה בזה בקשר הדוק :

• שלב הכרה – ראשיתה של התגובה החיסונית בהכרה, אשר משמעותה זיהוי מחוללי מחלות על ידי מערכת החיסון.
• שלב תגובה – לאחר שמערכת החיסון מזהה גורם זר, היא מפעילה כנגדו תגובה חיסונית תוך גיוס מגוון רחב של תאים ומולקולות, הפועלים יחד במטרה לנטרל את הפולש הזר או לסלקו.

חיסון מולד וחיסון נרכש

מערכת החיסון נחלקת לשתי מערכות משנה :

מערכת חיסון מולדת –  מערכת החיסון המולדת קיימת  החל מן הלידה, ואף לפני הלידה, במהלך ההתפתחות העוברית. היא מהווה את קו ההגנה הראשון של הגוף מפני גורמים מחוללי מחלות, היא פועלת מרגע החשיפה ועד שמערכת החיסון הנרכשת נכנסת לפעולה. מנגנוני ההגנה אלו מצליחים, בדרך כלל, לסלק בכוחות עצמם את המיקרואורגניזמים ופולשים הזרים האחרים.

מערכת חיסון נרכשת – המערכת מורכבת מתאי דם לבנים המתפלגים למספר קבוצות על פי תפקיד מוגדר של כל תא דם לבן. המערכת מתפתחת עם שנות חיינו ומתאימה את עצמה לחשיפות שונות לחיידקים ווירוסים. מנגנוני החיסון הנרכש נחוצים לייעול התגובה החיסונית, בפרט כאשר מנגנוני ההגנה המולדים אינם אפקטיביים או כאשר פתוגנים מצליחים לחמוק מהם, וכן לצורך יצירת זיכרון חיסוני.

שתי המערכות שונות זו מזו במהותן, אך הן שלובות זו בזו ופועלות בשיתוף פעולה ובתיאום. כל אחת משתי המערכות מפעילה מנגנונים שונים אשר מעוררים, מגבירים ומייעלים את התגובה של המערכת השנייה; יתרה מכך, שתי המערכות תלויות זו בזו: רכיבים שונים של מערכת החיסון המולדת נחוצים לצורך תפקודה היעיל של מערכת החיסון הנרכשת, ולהפך. שילוב זה בין שתי המערכות מאפשרת הגנה מיטבית לגוף מפני פתוגנים.

חיידקים נמצאים בכל מקום על פני כדור הארץ בכמויות אדירות. בתוך גופנו הבריא היחס בין החיידקים לתאים הוא 9 ל -1 לטובת החיידקים.
אפשר למצוא חיידקים באוויר, במים, באדמה. החיידקים הם חלק מהמערכת האקולוגית בה אנו חיים.

סיבות להיחלשות מערכת החיסון.

כשל חיסוני הינו תופעה אשר בה מערכת החיסון נפגעת ואינה יכולה להתמודד מול זיהומים מבחוץ. כשל חיסוני יכול להתבטא באופנים שונים המשפיעים על המצב הבריאותי.

גורמים לכשל החיסוני נובעים מסיבות רבות.

• עלייה בגיל מתקדם – בעקבותחה נוצרת ירידה משמעותית ברמות הפעילות של מערכת החיסון. עובדה זו מתרחשת כתוצאה מהאטה של ייצור ואספקת המרכיבים המפעילים את מערכת החיסון הטבעית בגוף.
• תרופות רבות אשר מדכאות את המערכת החיסונית אשר נדרשות לתהליכי טיפול וריפוי של מחלות ממאירות ובקרב מושתלי איברים ובמצבי תחלואה וטיפול אחרים.
• מחסור בשעות שינה –  מצב אשר עלול לגרום לאדם להיות פגיע יותר לנגיפים או חיידקים. הסיבה לכך היא שהגוף אינו יכול לייצר כמות מספקת של תאים וחלבונים שנלחמים בזיהום. תפקידם הוא להתגונן מפני מחלות. מאחר שהגוף משחרר ציטוקנים שהם חלבונים המסייעים למערכת החיסון אלו נוצרים רק בזמן השינה, מחסור בשעות שינה משבש ייצור ציטוקינים.
• חרדה – מתח ודאגה פוגעים ביכולת הגוף להילחם בגורמים מחוללי מחלות. מחשבות חרדתיות עלולות להחליש את התגובה החיסונית תוך 30 דקות בלבד. לחץ מתמיד גובה מחיר גדול עוד יותר ומקשה על עמידות הגוף ולשמר רמה חיסונית נאותה.
• רמה נמוכה של ויטמין D – ידוע שוויטמין D מסייע לחיזוק העצמות ולבריאות תאי הדם. יחד עם זאת, ויטמין D עוזר גם להגביר את מערכת החיסון. מחקר מצא כי מחסור בוויטמין D מגדיל את הסיכון לתחלואה מסכנת חיים וסיבוכי קורונה
• סוכרת – סוכרתיים נמצאים בסיכון יתר להיפגע מנגיפים, כאשר אחת הסיבות לכך היא מערכת חיסון חלשה יותר, מצב שעלול לחשוף אותם בסיכון יתר לכל סוגי הזיהומים, כולל נגיף הקורונה. על כן, סוכרתיים חייבים לעשות כל מאמץ להימנע מהידבקות. מומלץ לסוכרתיים, בתקופה רגישה זו, ליטול מינון גבוה של ויטמין D וגם אבץ. קיימות עדויות רבות על יכולתם של שתי תוספי תזונה אלו, לשפר ולחזק את מערכת החיסון,
• תזונה – מזונות אשר עשויים לסייע לגוף להפיק יותר תאי דם לבנים הדרושים בכדי להילחם בזיהומים. אגוזים וזרעים מכילים הרבה אבץ, בטא-קרוטן, ויטמיני A, C ו-E וחומרים מזינים אחרים. מזונות שמקורם בצמחים מספקים כמות נאה של סיבים תזונתיים. אלו מסייעים בהורדת אחוזי השומן בגוף, מצב זה תורם לחיזוק התגובה החיסונית.
• תזונה עתירת שומן – שומנים עלולים לשבש את פעילות תאי הדם הלבנים שנלחמים בפולשים. תזונה עתירת שומן לאורך זמן עלולה להפר את איזון חיידקי המעיים שתפקידם לעזור לתגובה חיסונית. לכן, מומלץ להעדיף מוצרים דלים בשומן ללא תוספת סוכר.
• שהייה בטבע – אור השמש עשוי להמריץ תאים מיוחדים במערכת החיסון הנקראים תאי T המסייעים להילחם בזיהום. אבל לשהייה בחוץ יש עוד יתרונות, למשל, צמחים רבים ביער מייצרים חומרים אשר עשויים למנוע תהליכים דלקתיים בגוף וחומרים נוספים המופצים באוויר, אלו מחזקים את תפקוד מערכת החיסון.
• דכאון צער וכאב נפשי – נמצאו הוכחות כי מצבי דיכאון וצער ובמיוחד אם אלו נמשכים זמן רב. הם עשויים לדכא את מערכת החיסון. מחקרים חדשים מוכיחים קשר ישיר בין מוליכים עצביים לבין מערכת החיסון. מחקר שנעשה ואשר פורסם בכתב העת המדעי "Nature Medicine" הצליחה ד"ר לויטה להראות כי מוליכים עצביים מסוגלים לגרום להפעלה של תאים מסוימים (תאי טי) במערכת החיסון. המחקר שנעשה על ידי המדענית ד"ר מיה לויטה מבית הספר למדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב-יפו.

פסיכונוירואימונולוגיה

תחום מחקר חדש יחסית, שאותו הגדיר ד״ר רוברט אדר, פסיכולוג אמריקאי וחוקר אקדמאי. השם של המושג מורכב משמותיהם של שלושה תחומים:

• פסיכולוגיה,
• נוירולוגיה
• אימונולוגיה.
  המשמעות היא  שתחום הפסיכונוירואימונולוגיה עוסק ברפואה התנהגותית. הוא בוחן את החיבורים והקשרים בין מערכת העצבים והמוח, המערכת החיסונית וההורמונלית וההתנהגות רגשות. המשמעות היא שזהו תחום אשר בוחן את הקשר בו מושפעת מערכת החיסון של הגוף ממצבי קושי נפשי כמו לחץ או צער ודיכאון אל מול מצבים פיזיולוגיים שונים אחרים.

מערכת החיסון שלנו היא אחת מהמערכות המורכבות ביותר בגוף. הן מבחינת המבנה שלה והן מבחינת התפקוד בהגנה על הגוף. מצבי מצוקה ולחץ נפשי כמו מחלה, ניתוח, חרדה אשפוז ועוד מצבים רבים אחרים. אלו עלולים להעלות את הסיכון לבעיות במערכת החיסון, לעתים מצבים אלו עלולים לפגוע ולהזיק למערכת החיסון במצבים אלה. מצבי מצוקה ולחץ נפשי מתמשכים עשויים גם לגרום ליצר עודף פעילות קבוע וכרוני של מערכת העצבים. בכך אף להגביר את הסיכוי לחלות או לעכב החלמה. מחקרים בתחום זה הצליחו להדגים כי מוליכים עצביים של מערכת העצבים משמשים, למעשה, כמוליכים חיסוניים, ויכולים להשפיע לטובה על מצבי רוח ומצבי דכאון. לחילופין, הם עשויים להשפיע לטובה על מצבי שמחה.

פסיכונוירואימונולוגיה החלה כמדע. הממצא המרכזי והחשוב ביותר במחקרים בנושא הוא כי מערכת העצבים, הרגשות ומערכת החיסון "מדברות" ביניהן ומתקשרות בשפה ביוכימית.

הפרעות קשב וריכוז

בעקבות מצבי פוסט קורונה על השלכותיה הנפשיות נוצרים מצבי קושי ליצור קשב וריכוז. תקופה זו הביאה רבים ובעיקר ילדים למצבי חרדה ומצוקה. החל ממצבי מחלה וסכנה קיומית ובהמשך בידוד וריחוק חברתי. אלו הביאו לאובדן מיומנויות חברתיות ומיומנויות לימודיות. אלו נוצרו בעקבות הקושי לקיים מערכת למידה פרונטלית ובמקומה נוצרה מערכת לימוד מרחוק. תצפיות ומחקרי התנהגות מצביעים על אובדן יכולות ריכוז בקריאת טקסט כתוב והעדפה ברורה לצפייה בתוכן דיגיטלי בדגש על תוכן ויזואלי. חשיפה לרשתות חברתיות אשר עושות שימוש בסרטונים קצרים ורשתות אחרות המתרכזות בצילום ותוכן ויזואלי המלווה במילים ספורות. כל אלו יוצרים העדפות התנהגותיות המפחיתות משמעותית את יכולות הקשב והריכוז.
זהו הזמן הנכון לייצר שינוי ושיפור בקרב אותם אלו שהפכו למאותגרים ביכולות קשב וריכוז