מערכת החיסון ומצבים נפשיים מקושרים ביניהם בקשרי גומלין אשר משפיעים הדדית על מצבים בריאותיים, על מערכת החיסון ועל מצבים נפשיים. מערכת חיסון בריאה מסייעת לאדם להגיב במצבי פלישה של מיקרואורגניזמים אלימים שמקורם בדרך כלל מחוץ לגוף, או כאשר קיימת פעילות של תאים סרטניים המיוצרים מדי יום בגוף האדם. המערכת החיסונית מוגדרת לעיתים כ"חוש השישי": היא מזהה נגיפים וחיידקים שהמוח אינו מזהה והופכת את המידע למסרים ספציפיים המגיעים למוח ומפעילים את התהליך החיסוני. מערכת החיסון היא מכלול מורכב של איברים, תאים ומולקולות במטרה להגן על גופם מפני פלישה של חיידקים, נגיפים, פטריות וטפילים שונים, וכן מפני התפתחות סרטן. בין מרכיביה השונים של מערכת החיסון קיימים יחסי גומלין ענפים, המאפשרים להם לפעול בהתאמה נגד פולשים זרים מהם נשקפת סכנה לגוף.
מערכת חיסון מולדת – מערכת החיסון המולדת קיימת החל מן הלידה, ואף לפני הלידה, במהלך ההתפתחות העוברית. היא מהווה את קו ההגנה הראשון של הגוף מפני גורמים מחוללי מחלות, היא פועלת מרגע החשיפה ועד שמערכת החיסון הנרכשת נכנסת לפעולה. מנגנוני ההגנה אלו מצליחים, בדרך כלל, לסלק בכוחות עצמם את המיקרואורגניזמים ופולשים הזרים האחרים.
מערכת חיסון נרכשת – המערכת מורכבת מתאי דם לבנים המתפלגים למספר קבוצות על פי תפקיד מוגדר של כל תא דם לבן. המערכת מתפתחת עם שנות חיינו ומתאימה את עצמה לחשיפות שונות לחיידקים ווירוסים. מנגנוני החיסון הנרכש נחוצים לייעול התגובה החיסונית, בפרט כאשר מנגנוני ההגנה המולדים אינם אפקטיביים או כאשר פתוגנים מצליחים לחמוק מהם, וכן לצורך יצירת זיכרון חיסוני.
שתי המערכות שונות זו מזו במהותן, אך הן שלובות זו בזו ופועלות בשיתוף פעולה ובתיאום. כל אחת משתי המערכות מפעילה מנגנונים שונים אשר מעוררים, מגבירים ומייעלים את התגובה של המערכת השנייה; יתרה מכך, שתי המערכות תלויות זו בזו: רכיבים שונים של מערכת החיסון המולדת נחוצים לצורך תפקודה היעיל של מערכת החיסון הנרכשת, ולהפך. שילוב זה בין שתי המערכות מאפשרת הגנה מיטבית לגוף מפני פתוגנים.
חיידקים נמצאים בכל מקום על פני כדור הארץ בכמויות אדירות. בתוך גופנו הבריא היחס בין החיידקים לתאים הוא 9 ל -1 לטובת החיידקים.
אפשר למצוא חיידקים באוויר, במים, באדמה. החיידקים הם חלק מהמערכת האקולוגית בה אנו חיים.
כשל חיסוני הינו תופעה אשר בה מערכת החיסון נפגעת ואינה יכולה להתמודד מול זיהומים מבחוץ. כשל חיסוני יכול להתבטא באופנים שונים המשפיעים על המצב הבריאותי.
תחום מחקר חדש יחסית, שאותו הגדיר ד״ר רוברט אדר, פסיכולוג אמריקאי וחוקר אקדמאי. השם של המושג מורכב משמותיהם של שלושה תחומים:
מערכת החיסון שלנו היא אחת מהמערכות המורכבות ביותר בגוף. הן מבחינת המבנה שלה והן מבחינת התפקוד בהגנה על הגוף. מצבי מצוקה ולחץ נפשי כמו מחלה, ניתוח, חרדה אשפוז ועוד מצבים רבים אחרים. אלו עלולים להעלות את הסיכון לבעיות במערכת החיסון, לעתים מצבים אלו עלולים לפגוע ולהזיק למערכת החיסון במצבים אלה. מצבי מצוקה ולחץ נפשי מתמשכים עשויים גם לגרום ליצר עודף פעילות קבוע וכרוני של מערכת העצבים. בכך אף להגביר את הסיכוי לחלות או לעכב החלמה. מחקרים בתחום זה הצליחו להדגים כי מוליכים עצביים של מערכת העצבים משמשים, למעשה, כמוליכים חיסוניים, ויכולים להשפיע לטובה על מצבי רוח ומצבי דכאון. לחילופין, הם עשויים להשפיע לטובה על מצבי שמחה.
פסיכונוירואימונולוגיה החלה כמדע. הממצא המרכזי והחשוב ביותר במחקרים בנושא הוא כי מערכת העצבים, הרגשות ומערכת החיסון "מדברות" ביניהן ומתקשרות בשפה ביוכימית.
הפרעות קשב וריכוז
בעקבות מצבי פוסט קורונה על השלכותיה הנפשיות נוצרים מצבי קושי ליצור קשב וריכוז. תקופה זו הביאה רבים ובעיקר ילדים למצבי חרדה ומצוקה. החל ממצבי מחלה וסכנה קיומית ובהמשך בידוד וריחוק חברתי. אלו הביאו לאובדן מיומנויות חברתיות ומיומנויות לימודיות. אלו נוצרו בעקבות הקושי לקיים מערכת למידה פרונטלית ובמקומה נוצרה מערכת לימוד מרחוק. תצפיות ומחקרי התנהגות מצביעים על אובדן יכולות ריכוז בקריאת טקסט כתוב והעדפה ברורה לצפייה בתוכן דיגיטלי בדגש על תוכן ויזואלי. חשיפה לרשתות חברתיות אשר עושות שימוש בסרטונים קצרים ורשתות אחרות המתרכזות בצילום ותוכן ויזואלי המלווה במילים ספורות. כל אלו יוצרים העדפות התנהגותיות המפחיתות משמעותית את יכולות הקשב והריכוז.
זהו הזמן הנכון לייצר שינוי ושיפור בקרב אותם אלו שהפכו למאותגרים ביכולות קשב וריכוז
משלוח חינם עד הבית? לפרטים סגור
Call Now Button