אספרטיים ממתיק מלאכותי

שנים רבות חיפשה תעשיית המזון והמשקאות מתיק מלאכותי נטול קלוריות וכשנמצא הוכנס אספרטיים ממתיק מלאכותי למזון ומשקאות.
אנו נתקפים לעיתים קרובות בכאבי ראש בלתי מוסברים, סחרחורות, תסמונות שלפני המחזור, דיכאון, חרדה, עייפות, כאבי שרירים, תחושת נימול בידיים וברגליים, צלצולים באוזניים, בעיות ראייה ועוד. הסיבה לכך נעוצה באספרטיים ממתיק מלאכותי.
האם חשבנו למה אנו סובלים מתופעות אלה? ומה הסיבות ? מסתבר שהסיבה  לכל התופעות הללו פשוטה וגם תמימה למדיי.
הסיבה שבעטיה אנו חשים בתסמונות אלו ואחרות, טמונה במרכיב הנמצא בהרבה מוצרי צריכה במרכולים, הוא נחשב לתוסף-מזון. לעיתים נדירות, תוספי-מזון גורמים לתופעות שליליות רבות כמו: איבוד זיכרון, קשיי נשימה, דפיקות לב מואצות, בצקות, בעיות עור, אבדן שמיעה, אבדן חוש הטעם, עיוורון, היפר אקטיביות, בעיות במערכת העיכול, חוסר שינה, תסמינים של התקף לב, עוויתות בשרירים, שינוי אישיות, שינויי מצב רוח ואפילו למוות.

שם המרכיב – אספרטיים

חברה עם עבר מפוקפק

מינהל המזון והתרופות האמריקני FDA)) מעולם לא העלה בדעתו להתייחס לאספרטיים, הידוע כממתיק מלאכותי ללא קלוריות, "כאל תוספת מזון".  אספרטיים עוצב כתרופה – אבל לכתוב "תרופה" על תווית בקבוק משקה דיאט הייתה מרתיעה את הצרכן מלהשתמש במוצר.  אבל, בגלל שאספרטיים מסווג "כתוסף מזון", ריאקציות שליליות לא מדווחות לרשויות המתאימות ואף אחד לא מבצע ביקורת בטיחותית על המוצר שמעוגן על-פי החוק.  הריי, ככלות הכול תוסף מזון לא אמור להזיק או לפגוע במשתמש.
לעיתים נדירות תוספי מזון גורמים לפגיעה במוח, כאבי ראש, שינויים במצבי רוח, פוליפים (תפיחה) על העור, עיוורון, גידולים במוח, קשיים להירדם ודיכאון, או שחיקה באינטליגנציה ואיבוד הזיכרון לטווח קצר.  אספרטיים, לפי המדענים המוכשרים ביותר בארה"ב אכן גורם לכל הבעיות הנ"ל.   בשנת 1991 המכון הלאומי לבריאות (National Institute of Health), שהוא שלוחה של המחלקה לבריאות ושירותי אנוש, פרסם ביבליוגרפיה, תחת הכותרת "ההשפעה השלילית של אספרטיים" שבה רשומים לא פחות מ- 167 סיבות מדוע רצוי להימנע משימוש באספרטיים.

אספרטיים הוא תערובת של שתי חומצות אמינו ומתנול (40% חומצה אספרטית, 50% פנילאלנין ו- 10% מתנול).  הפנטגון רשם אספרטיים כפריט אפשרי כנשק למלחמה ביוכימית והציג אותו בפני הקונגרס, אבל במקום להרעיל בעזרתו אוכלוסיית מדינות עוינות, "תוסף המזון" משווק כממתיק ונמצא אלפי מוצרי מזון

לאור הרמיזה הברורה על השימוש באספרטיים בנשק ללוחמה כימית, עברה של החברה ג'.ד. סירל (G.D Searle) , החברה שפתחה את האספרטיים נראה מאיים ומהווה סימן רע.  החברה הוקמה בשנת 1888 בצידה הצפוני של העיר שיקגו, ג'.ד. סירל הייתה חברה של יחסים קבועים עם שלטונות התרופות בארה"ב. החברה יצרה כל מיני דברים, מתרופות ועד ציוד אופטי לדימוי אטומי.

בין מנהלי החברה היו "כרישים" גיאו-פוליטיקאים (מדינאים) כמו אנדרי מ. די' סטאירקי, שהיה השגריר האמריקאי בבלגיה בזמן שלטונו של רונאלד רייגן וראובן ריצ'רדס, שהיה מנהל וסגן יושב-ראש סיטי בנק, גם ארתור ווד, ה-CEO (יושב-ראש) של חברת Sears, Roebuck & Company שתמך בבן משפחתו הנערץ הגנרל רוברט אי. ווד, יושב-ראש "הועדה האמריקאית הראשונה" בזמן מלחמה.

עד לרכישתה של ג'.ד. סירל על-ידי חברת מונסאנטו בשנת 1985, יושב-ראש החברה היה וויליאם ל. סירל, בוגר מכללת הרוורד, ואיש מילואים בחייל הים והאירוניה השולטת בנוף "ההשפעה השלילית" של אספרטיים, ו"קצין" בכיר "בצבא תעשיות הכימיקלים" בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים.  אותה דיוויזיה בחנה  LSD  על קבוצות של אנשים בשיתוף עם ה-CIA.  מנהיג הדיביזיה ללוחמה כימית באותם שנים היה ד"ר לורנס ל. לייטון, שבנו לארי, הורשע ברציחתו של חבר הקונגרס ליאו ראיין, בג'ונסטאון.

ג'ונסטאון, כמובן, היה חור-שחור, מציאות נפלאה בדמיונה למחנה ריכוז, ששם רוכזו כל הסמים הכימיים לצורך המלחמה הכימית הדמיונית.

ד"ר לייטון היה נשוי לבתו של יוגו פיליפ, בנקאי גרמני וסוכן-מניות שייצג את רצונם של סימנס & הלסקי, היצרנים של הציאניד בשביל "הפתרון-הסופי", ו-אי.ג' פרבן, יצרנית גז העצבים הקטלני שבא לשימוש לאותה מטרה מחרידה.  ד"ר לייטון פיתח אורניום מסונן בו השתמשו לפתח את "פרויקט מנהטן" באוניברסיטת שיקגו בשנת 1942.  הפרויקט הונהג ע"י דודה של אישתו של ד"ר לייטון, רופא יליד גרמניה בשם ג'ימס פרנק.  ד"ר לייטון ריכז את מרצו הרב, כמו אי.ג'. פרבן, לפיתוח גזי עצבים שונים.

מאוחר יותר, ד"ר לייטון הגן על השתתפותו במחלקה של הלוחמה הכימית הצבאית בכך שאמר: "אתה יכול לפוצץ אנשים עם פצצות, אתה יכול לירות בהם בכדורים ופגזים, אתה יכול לרסס אותם בפצצת אטום וזה יהיה לגיטימי.  אבל, אנשים חושבים שזה נורא להרעיל את האוויר עם גז ולתת לאנשים לנשום את זה.  לכל דבר שקשור ללוחמה עם גזים, או לוחמה כימית, יש כתם של אימה, זוועה, אפילו אם הוא רק גורם לאנשים להקיא.

נאצים ולוחמה כימית הוא נושא שחוזר ונשנה פעם אחר פעם בסיפור על האספרטיים.  מחזיקת הפטנט על אספרטיים היא חברת מונסנטו שבסיסה בסט. לואיס, ארה"ב. בשנת 1967 חברת מונסאנטו נכנסה להרפתקה עם אי.ג'. פרבן.  פרבן היה ליבה הפיננסי של שלטונו של היטלר הנאצי וספק הגזים הראשי לתוכנית ההשמדה ההמונית.  אחרי השואה, חברת הכימיקלים הגרמנית הצטרפה לחברה אמריקאית מקבילה בכדי לפתח מרכיבים ללוחמה כימית, וביחד יסדו את כימה-גרוו (Chemagrow Corporation) בקנזס סיטי, מיזורי, חזית שהעסיקה מומחים גרמנים ואמריקאים לתועלת חיל הכימיקלים האמריקני.

ד"ר אוטו בייאר, מנהל המחקר בחברת  אי.ג' פרבן, ניהל יחסי עבודה הדוקים עם הכימאים בחברת מונסנטו אחרי מלחמת העולם בשנייה.  ד"ר בייאר פיתח וניסה חומרים ללוחמה כימית עם ד"ר ג'רהרד שריידר, המפתח הנאצי של טבום (Tabum), גז העצבים המועדף בשרות ה-SS.  שריידר היה גם חלוץ הפיתוח של Organophosphate, וגם ניסה את הרעל באזורים מיושבים במערב גרמניה בעזרת התירוץ של לוחמה במזיקים חקלאיים.   סיפורי הזוועה שקשורים לחברת G.D Searle  רבים ומסועפים.  אותה חברה פיתחה את "תוסף המזון המתוק", אספרטיים.

אספרטיים התגלה במקרה בשנת 1966, כאשר כימאי, שעבד בחברת G.D Searle Company, חברת תרופות וכימיקלים, חיפש תרופה להקלת אולקוס (לא תוסף מזון). במהלך המחקר, עקב רשלנות הוא בטעות ליקק את אצבעותיו, הטעם היה מתוק.  אספרטיים אמור היה להיות תרופה ולא מזון. משנת 1969 חברת התרופות G.D Searle עשתה כל שביכולתה והשתמשה בדרכים מפוקפקות ובלתי חוקיות בכדי להכניס את הכימיקל לשוק המזון.

אספרטיים הינה תרכובת כימית חזקה.  החומר הקטלני שבו הוא מתנול (Methanol), כוהל שעשוי מעץ.  אותו כוהל, העשוי מעץ משמש למיסוס צבעים, לכלוך וכתמים. מתנול נמצא באספרטיים בכדי שהתרכובת המולקולרית תישאר מאוחדת ויציבה.  המתנול הוא רעל שמצטבר בגוף וכאשר הוא נכנס לגוף, האנזים  chymotrypsin יתחיל את תהליך שבירתו.  תהליך השבירה והפירוק יהפוך את המתנול לחומר רעיל לא פחות- פורמלדהייד (Formaldehyde) שהוכח כבר כחומר מסרטן.  פורמלדהייד הוכח כגורם נזק לכבד, לכליות, ללב ולמוח.  דרכים מקובלות להרעלת פורמלדהייד הן: מגע עם העור, שאיפה ועיכול.  כאשר אנו צורכים אספרטיים בתוך נוזל (הדרך היחידה) אנו מרעילים את דמינו באופן ישיר והנזק למוח, הכבד והכליות הוא בלתי נמנע.

לאספרטיים לוקח שעה וחצי בכדי להתמוסס בגוף, אבל כאשר הוא נמצא במשקאות חמים, או קרים נדרשות כ-  10 דקות בלבד בכדי שהוא יתמוסס בגוף.

הממתיקים המלאכותיים יוצאים מפס הייצור במפעל כאבקה לבנה יבשה, בעלת מבנה מולקולרי יציב, לכאורה תמימה ובלתי מזיקה.  אולם, הבעיה נוצרת כאשר האבקה מומסת במשקאות כמו תה, קפה משקאות דיאטטיים ומוצרי מזון אחרים.  לאחר שהאבקה מומסת במים האספרטיים מאבד את יציבותו, מתחיל להישבר והמתנול נמצא בנוזל או מוצר המזון עוד טרם נכנס אל פינו.

אספרטיים כעזרה לדיאטה – האמנם ??!

הנזקים הנגרמים לגוף עקב השימוש באספרטיים  גדולים  מאוד, למרות שאנו חושבים שיש לו יתרון בעזרה לדיאטה וירידה במשקל. מסתבר שאנו טועים.

ממתיקים מלאכותיים לא הוכיחו את יעילותם בהפחתת משקל, למעשה, במקרים מסוימים הם אפילו גורמים לעלייתו.  כשטעם מתוק נקלט בתאי הטעם בגוף, הגוף מקבל איתות להתחיל לעכל פחמימות ולייצר אינסולין (פחמימות הן מתוקות מפני שגלוקוזה מצויה בהן, וגלוקוזה היא מקור אנרגיה) בכדי להתמזג עם גלוקוזה ולהיטמע בתאי הגוף.  דרך אגב, כשצורכים ממתיקים מלאכותיים "מתכססים" את הגוף, כאילו אכלנו גלוקוזה, בכדי שהגוף לא יכנס למצב של הלם מכמות האינסולין הלא שמיש שהלבלב ייצר הגוף נותן איתות לצרוך פחמימות ואנו מקבלים תשוקה לאכול בכדי לחפות על הנזק שנגרם.

האם יש אישור לשימוש באספרטיים ?

בשנת 1966 חברת תרופות וכימיקלים האמריקאית G.D Searle Company  פיתחה את האספרטיים.

בשנת 1971 אנשי החברה חשבו שיש בידיהם הוכחות מספקות על בטיחות המוצר והם הציגו אותו לאישור ה- F.D.A., אבל אספרטיים קיבל אישור ממנהל המזון והסמים האמריקני רק בשנת 1981.

הסיבה שה-A.D.F לא מיהר לאשר את השימוש באספרטיים הייתה נעוצה בחשדות לפגיעה בבלוטות האנדוקריניות (Endocrine Glands), שעלולה לגרום להיווצרות גידולים במוח.

מרכז לפיקוח מחלות (Center of Disease Control)  והעמותה למשקאות קלים בארה"ב מקבלים דיווחים תמידיים על תופעות לוואי מאספרטיים, כגון כאבי ראש, התנהגות מוזרה ודיבור מהיר.  על-אף כל הדיווחים, ה-A.D.F עדיין לא הוציא את המוצר מהמדפים.

אחת הסיבות לכך היא שהצרכנים לא מקשרים את ה אספרטיים ממתיק מלאכותי לסימפטומים השונים שהם חשים. אם נלך לרופא ונגיד לו שאנו חושבים שכאב הראש הכרוני שלנו נגרם עקב שימוש באספרטיים הוא יגחך למשמע אוזניו ויאמר כי המוצר אושר לשימוש ע"י משרד הבריאות, שאמור לשמור על בריאותינו והוא תקין. האמנם ?
מינהל המזון והתרופות לא בוחן מוצרים, אלא מסתמך על  " מחקרים " שמועברים אליו ע"י יצרניי אותם מוצרים ואז הם סוקרים את אותם ממצאים.
מינהל המזון והתרופות לא אמור לאשר מוצרים שגורמים לסרטן. מחקרים שנערכו ע"י יצרנית אספרטיים GD Searle Company , מראים ש אספרטיים ממתיק מלאכותי יכול לגרום לגידול במוחו של עכבר מעבדה.  אמנם אין הוכחה שהגידול הינו סרטני-ממאיר, אך הגידול בכל זאת קיים.
אחד הממצאים המרשיעים ביותר נגד חברת ג'.ד. סירל התחיל בנובמבר 1969, כשהחברה שכרה את שרותיו של ד"ר הרי וויסמן, חוקר מאוניברסיטת וויסקונסין, לבחון נזק מוחי בקופים.  שבעה קופים צרכו אספרטיים לתקופה של שנה אחת.  לבסוף הערכת המחקר נכשלה מפני שהטכנאים נכשלו לבצע בדיקה אינטליגנטית ואוטופסיה הנדרשת בכדי לקבוע אם אכן ישנו נזק מוחי. כאשר מנהל המזון תשאל את ג'.ד. סירל על הנתונים המוטעים שהציגה, בתגובה, נציגי החברה טענו שאין להם שליטה במחקר.  אבל, הפרוטוקול למחקר נכתב ע"י הפתולוג של חברת סירל "לאחר" שהמחקר החל.  ולפי ד"ר גרוס, "תקשורת תדירה בשכבות הגבוהות נערכה בין מנהלי סירל וד"ר וויסמן לפני ובמהלך המחקר. חמור יותר, ד"ר וויסמן נפטר במפתיע, מסיבות לא מובנות במרץ, 1971, במהלך המחקר.
סיבה נוספת שצריכה להדאיג אותנו היא, שהמחקרים על אספרטיים נעשו בהיותו במצבו המקורי- אבקה לבנה יבשה ולא בתוך נוזל, שהיא הדרך המקובלת לצריכת אספרטיים. עלינו לזכור שהמתנול שמהווה 10% מאספרטיים, נמצא במצב יציב בתרכובת היבשה, אבל נפרד מהתרכובת כשהוא מתמוסס במים והופך לרעל מזיק לגוף.
הניסויים נערכו כשאבקת אספרטיים הייתה בתוך קפסולה בעלת מנגנון השהייה ארוך, שתבקע בשלב אחרון במערכת העיכול, כך שלמתנול ייקח זמן להתמוסס בגוף (כשעה וחצי) , כך שהשפעתו לא תורגש.  למשל, לקפסולות שמכילות אסידופילוס יש מנגנון השהייה שכזה שגורם להן להיבקע במעיים ולא בקיבה.  הניסוי לגבי השפעת אספרטיים על בני אדם נעשה כאשר הצרכן (שהשתתף במחקר) לקח קפסולה עם אבקת אספרטיים שנבקעה לפני החלחולת (השלב האחרון במערכת העיכול). בשלב זה הצואה מוצקה ללא  מים עודפים, כך שלאספרטיים לא היה סיכוי להתמוסס והמתנול הרעיל לא הופרד מהתרכובת.   מכך אנו למדים שהמחקרים עוצבו על מנת לקבל את התוצאות  שיצרני אספרטיים מעוניינים לקבל ולאו דווקא בכדי  לחשוף את האמת בפנינו.

האמת נעוצה בעובדה שהמדענים שעובדים בשירות מנהל המזון והתרופות (FDA) סרבו לאשר אספרטיים כמוצר בטוח, אבל, מנהל חבר הוועדה לאישור מוצרים, מר' הייז, נתן את אישורו לשיווק אספרטיים.  הוא הסתמך ואימץ את מסקנות מחקר שערכה חברה יפנית, שהייתה חברת בת שלG.D Searle Company, בעלת אינטרס כלכלי לשיווק מוצרי היצרן.

משנת 1976 מדענים במנהל למזון ותרופות בארה"ב מתחקרים את שיטות המחקר של G.D Searle Company  לגבי אספרטיים.  ישנם ממצאים שהיצרן רימה, מעל וזייף את תוצאות המחקרים.

ד"ר גרוס, המדען הראשי בשרות המנהל למזון ותרופות, שתיחקר את G.D Searle Company אמר בחדשות הלילה של רשת CBS שהיצרן פעל בדרכים חמקמקות בכדי לטשטש את תוצאות המחקרים.

G.D  Searle Company הרחיקו-לכת בכך שהם כרתו גידולים ממאירים ממוחות של חיות, שנגרמו עקב השימוש באספרטיים.  לכן, המסקנה היא שהמחקרים שהונכו ע"י היצרן אינם רלבנטיים, ויש מאחוריהם אינטרס כלכלי בלבד. כפי שאנו יודעים, הסיכויים שמדען, העובד בשירות חברה מסוימת ישמיץ את מוצרי החברה הם אפסיים.

הרעלה המונית של עוברים וילדים

החמור מכל בנושא אספרטיים הוא העובדה שהרעל עובר לעובר שברחם האם וגורם לנזקים שמתגלים כבר בשנים הראשונות של העולל.  חמור אף יותר היא ההרעלה ההמונית של ילדים, שאותם מפתים במוצרים מתוקים ללא סוכר, שלכאורה בריאים יותר.

כבר בשנת 1995 פנו מספר רופאים בכירים לסנט האמריקני ולגופים פוליטיים במערכת הבריאות האמריקאית בהצהרות על הנזקים לעוברים וילדים שנגרמים כתוצאה ישירה מאספרטיים ע"י נשים הרות ומיניקות, ושימוש עצמי של הרעל ע"י ילדים.

כידוע, אספרטיים מורכב מ-50% פנילאלנין, 40% חומצה אספרטית ו-10% מתנול. מוצרי הלוואי הרבים שלהם לאחר התמוססות אספרטיים במים נחשבים רעילים, במיוחד למוח שנמצא בתהליך התפתחות.  רעליות שכזו ואי-סדרים פיזיולוגיים חמורים אחרים הם העדויות לריאקציות הרציניות מהם סובלים אלפים שמשתמשים באספרטיים.  ההרעלה הנוירולוגית והסיבוכים המטבוליים עלולים לפגוע בעוברים וילדים באופן יותר חמור מאשר בבוגרים.

בהצהרה שהגיש לסנט האמריקני ד"ר לואיס ג'. אלסס, II, M.D., מנהל הדיביזיה לרפואה גנטית, פרופסור לרפואת ילדים, באמורי, בית-ספר לרפואה שבאטלנטה, ג'ורג'יה, נאמר : אחד המרכיבים באספרטיים, פנילאלין ידוע כרעיל למערכת העצבים.  בני האדם אינם מעכלים פנילאלין בדרך טובה כמו יצורים נחותים יותר כמו מכרסמים (עכברים, חולדות שפנים וכו'), אמנם מחקרים בעבר ניסו להוכיח (ללא הצלחה) שמוצרי הלוואי של אספרטיים, כגון פנילאלין אינם מצטברים או מזיקים לעכברי מעבדה, הם אינם רלבנטיים יותר עקב העובדה הנ"ל.

מחקרים ראשונים שנערכו במעבדתו של ד"ר אלסס סיפקו תשובות חיוביות לשאלת הרעילות הפוטנציאלית של אספרטיים.  מחקרים רבים שנערכו בין בני אדם לעכברי מעבדה הצביעו על עליית הרעילות של פי שתיים עד חמשה פעמים יותר בבני האדם.

בעבר, מדענים וקליניקאים רבים חשבו שעליית כמות פנילאלין בדם אינה משפיעה על תפקודי במוח. על-אף-פי-כן, היום נמצא בידינו אינפורמציה המראה דברים אחרים לגמרי.

1. פנילאלין ברמה גבוהה בדמה של אישה הרה יכול להתעצם פי ארבע עד שש פעמים בשלייה ולפגוע במחסום בין הדם למוח בעובר.  לפיכך, ריכוז גבוה של פניאלין באישה הרה יכול לפגוע בתאי המוח של העובר.  ריכוז שכזה השמיד תאי מוח בתרבית במעבדה !  ההשפעה השלילית על תאי המוח של העובר המתפתח ברחם יכול לבא לידי ביטוי בפיגור מוחי ברך הנולד, ובפגמים מולדים פוטנציאלים.
2. במוח התינוק, שגודל במהירות לאחר הלידה (אצל תינוקות בגיל 9 – 12 חודשים) אותו מכניזם יכול לגרום לנזק מוחי בלתי הפיך.

לאור הממצאים החדשים הללו וכן ממצאים רבים אחרים משנים קודמות, ד"ר אלסס הציע לסנט האמריקני את הדברים הבאים:

1. להוסיף תווית " אזהרה " על כל מוצרי המזון המכילים אספרטיים, בכדי שהצרכן יהיה מודע לרעל שבמוצר (בדיוק כמו על מוצרי טבק).
2. להכריז על דחייה מידית על כל מוצרי המזון החדשים שמכילים אספרטיים ולהוציא את התוסף ממשקאות, מזון ותרופות שמיועדים לילדים.
3. לספק קרן (שתמומן מתעשיית האספרטיים) בכדי לפקח על תופעות לוואי פוטנציאליות בתינוקות שהוריהם צרכו אספרטיים באופן קבוע.
4. לאפשר הערכה למשתמשים אחרים שתלונותיהם לא הותאמו למחקרים שנערכו עד עכשיו.
5. להבהיר לציבור הרחב את היחסים בין אספרטיים והשפעתו על תפקודי המוח האנושי.

גם ד"ר רוברטס M.D. חבר המועצה האמריקאית לרפואה פנימית, נתן למועצה את דעתו המוצקה לגבי אספרטיים בשימוש נשים הרות, תינוקות וילדים.  לדעתו של ד"ר רוברטס, נשים הרות, תינוקות וילדים חייבים להימנע משימוש במוצרים המכילים אספרטיים, כולל תרופות, ויטמינים ותוספי מזון.  לדעתו, הרעלת תאי המוח ומערכת העיכול יכולה להשפיע על עוברים ועוללים האופן חמור יותר ממבוגרים.  בכתב-העט שהוא פרסם והעדויות שהוא שלח לקונגרס וליועציי ה-FDA הוא הביע את דאגתו העמוקה מצריכה מופרזת של אספרטיים.  כאשר יותר מחצית מהאוכלוסייה הבוגרת צורכת אספרטיים המצב מהווה "סכנה בריאותית ציבורית שהולכת וקרבה".  דאגתו של ד"ר רוברטס התעצמה עקב העדויות שאספרטיים מחמיר בעיות רפואיות שכבר קיימות אצל החולה.  בנוסף לכך ד"ר רוברטס נוכח לדעת שישנם ליקויים חמורים במחקרים "המדעיים" שנועדו "להוכיח" את הטענה שאספרטיים בטוח לשימוש.  וכמו כן, הגיעו לידיו יותר מ- 7,300 דוחות שנשלחו על ידי צרכנים ל-FDA על ריאקציות חמורות עקב שימוש באספרטיים.

לפני שתחליטו באם לצרוך אספרטיים או לוותר עליו,  להלן מספר ממצאים מדעיים ותוצאות מחקרים שונים בעולם שנערכו על אספרטיים.  הסיבה לדאגה היא לא בעצם העובדות המצביעות על הסכנה המצטברת בשימוש במוצר זה, אלא בעיקר עקב המוצרים הרבים בשווקים המכילים אספרטיים. לידיעתכם, באמצע שנות התשעים היו יותר מאלף מוצרים עם אספרטיים, היום מספר המוצרים עולה על מספר אלפים.

העובדות הבאות הגיעו ממדענים  אשר בדקו את האספרטיים ללא כל אינטרס כלכלי ממכירת המוצר :

אנשים רגישים למתנול (אלכוהול המופק מעץ) יותר מחיות המעבדה עליהם הוא  נוסה.

במחקר שנערך ב-Utah State University על אספרטיים, נמצא אי-איזון בתפקודי המוח של חיות-מעבדה.  המחקר נערך בעיקר עקב תלונות רבות שהגיעו מצרכנים.

לפי מחקר של ד"ר גרוס, הממונה מטעם המנהל למזון ותרופות (FDA)  על רעילותם של מוצרים, מראה שישנו לפחות מחקר אחד המראה חד-משמעית שאספרטיים יכול להמריץ את התפתחות סרטן המוח בחיות מעבדה.  עליי לחזור ולציין שבני אדם רגישים יותר לאספרטיים מאשר חיות מעבדה.

המכון הלאומי לחקר סרטן באמריקה מדווח שמקרי הסרטן הממאיר במוח נמצאים בעלייה.  האישור למכירת אספרטיים כתוסף מזון ניתן ביולי 1983.  מאז אותו תאריך נמדדת עליה במספר הגידולים במוח.  לפני 1983 סרטן המוח לא היה כל כך מוכר, היום הדברים שונים.

המכון לטכנולוגיה במדינת Massachusetts , ארה"ב, שבו היו מעורבים 80 משתתפים  במחקר, הוכח שעוויתות ופרכוס קשורים לשימוש ארוך באספרטיים.

ד"ר רלף וולטון, ראש מחלקת הפסיכיאטרייה בבית החולים ג'ימס-טאון במדינת ניו-יורק ועוד שני קולגות שלו הפסיקו את המחקר שהם ערכו על אספרטיים לאחר 20 יום בלבד, מסיבה אתית. הריאקציה מאספרטיים אצל אנשים שסבלו מדיכאון הייתה מאד חמורה.  אדם הסובל מדיכאון יחמיר את מצבו אם ישתמש באספרטיים.  מעניין כמה אנשים התחילו להשתמש בפרוזק (Prozac) עקב שימוש באספרטיים – תוסף תזונה ?

ב-11 מתוך 25 מחקרים שבוצעו על אספרטיים נמצאו בעיות בטיחות, מהם החוקרים התעלמו משום שהם יצאו מנקודת הנחה שהמוצר בטוח לשימוש לפי ממצאי המנהל למזון ותרופות.  בשמונה מחקרים אחרים נמצא קשר ישיר בין אספרטיים ובעיות תפקודיות.

בשנת 1989 המרכז למניעת מחלות (Center of Disease Control) חשף את המחקר שבו היו מעורבים 231 אנשים שסבלו מתופעות לוואי עקב השימוש באספרטיים.  מספר הסימפטומים שחזרו על עצמם פעם אחר פעם היו; כאבי ראש, סחרחורות וחוסר איזון, שינויי מצב רוח, הקאות ובחילות, כאבי בטן והתכווצות שרירים, בעיות ראיה, שלשולים, זעזועים, איבוד זיכרון, חולשה, פריחה בעור, בעיות שינה ודיכאון.

 

© כל הזכויות שמורות למחבר, ד”ר יאיר ראובן ,Ph.D.  N.H ,M. H.