רפואה מגדרית

רפואה מגדרית הינה מדע חדש אשר התפתח בעשורים האחרונים, רפואה מגדרית מיועדת לפתח כלי אבחנה וטיפול בנשים ובגברים, כלי אבחנה אלו מבוססים על ההבנה וההכרה כי תפקוד מערכות גוף ונפש מושפעות מהמין והמגדר ופועלות באופן שונה בכל מגדר.
עד היום התבצעו מרבית המחקרים העוסקים בפיזיולוגיה של האדם, בטיפול במחלות ובפרמקולוגיה בגברים ולא בנשים.
עובדה זו פוגעת באופן משמעותי באיכות וביעילות הטיפול הרפואי בנשים. כיום מתחילים להבין כי בהיבטי בריאות רבים כגון מחלות קרדיאליות, כאבים שונים, שימוש בתרופות וכן היבטים נוספים הקשורים לנפש.
ברפואה מודרנית מוגדרות נשים כגרסה מעט שונה ומוקטנת של גברים מלבד העובדה שלנשים איברי מין שונים והן יכולות להרות. זו הצורה בה מתוארים ההבדלים המהותיים בין נשים לגברים.
רפואה מודרנית אינה מבחינה בין נשים לגברים בכל הקשור להתפתחות מחלות שונות ואופן הטיפול בהן. אין הבדל בין נשים לגברים !
בעשור האחרון החלו להתפרסם ממצאי מחקרים רפואיים ובהם נתונים מדהימים העוסקים בכך כי מרבית חקר המחלות והטיפול בהן בוצע בגברים בלבד וכך גם הניסוי בתרופות התבצע ברובו בגברים בלבד.
כתוצאה מכך מרבית הטיפול בנשים מתבסס על ידע אשר נרכש במחקרים שנעשו בקרב גברים, כמו כן הטיפול התרופתי בנשים מתבסס על ידע מחקרי שבוצע בגברים, כל זאת מתוך נקודת הנחה שלמינו של האדם אין כלל חשיבות בהקשר זה.
בשנים האחרונות ניתן להבחין בסממנים ראשוניים של שינוי בגישה, האמור נכון לאבחון מחלות, טיפול במחלות ואף פיתוח תרופות המיועדות לנשים.
העיניים נשואות כעת לרפואת הנשים העוסקת בפריון, הריון ולידה וכן לטיפול במחלות הקשורות לאיברי המין של האישה.
השינוי יתרחש כאשר נראה תחום של רפואה לנשים שהיא רפואה מגדרית אשר מכירה בשוני של כל מערכות הגוף של האישה ואופן הטיפול בה.

רפואה מגדרית והשוני שבין נשים לגברים

בתחום החיסוני
מערכת החיסון מיועדת להגן על הגוף מפני גורמים מחוללי מחלות. לעיתים מערכת החיסון מאבדת את כושר האבחנה בין "אני" לבין "פולש" ותוקפות את הגוף עצמו, כתוצאה מכך מתפתחות מחלות רבות הנקראות מחלות אוטואימוניות. השכיחות של מחלות אלו בקרב נשים גבוהה בהרבה מאשר בגברים. יתכן והאמור נובע מתגובות יתר של המערכת חיסונית נשית שהיא פעילה יותר מאשר בגברים. מסיבה זו נשים עלולות להגיב לחיסונים באופן שונה מגברים ויתכן והמינונים צריכים להיות שונים. כיום המינונים לחיסונים ולתרופות הוא זהה בגברים ובנשים.
בתחום הנפשי
מוחם של גברים ונשים שונה במובנים רבים. נשים מייצרות, למשל, הרבה פחות סרוטונין, חומר שידוע כנוגד דיכאון. ואמנם, דיכאון שכיח בקרב נשים הרבה יותר מאשר בקרב גברים.
אחת השיטות הטיפוליות המומלצות היום מבוססת על תרופות המעלות את רמות הסרוטונין בדם. מתברר שתרופות אלו יעילות יותר אצל נשים, ואילו תרופות הפועלות באמצעות מנגנון אחר והן יעילות יותר בקרב גברים.
טיפול תרופתי
ישנם הבדלים רבים בתגובותיהן של נשים לתרופות בהשוואה לתגובות הגברים. אחת הסיבות לכך היא מערכת (( P450 שאחראית לסילוקן של רוב התרופות מהגוף. מערכת זו פועלת באופן יעיל הרבה יותר אצל נשים. כתוצאה מכך, תרופות רבות כגון סוגי אנטיביוטיקה מסויימים, סטרואידים, תרופות לאיזון יתר לחץ דם ותרופות הרגעה שונות הניתנות במינון זהה לגבר ולאישה. תרופות אלו מסולקות מגוף האישה הרבה יותר מהר ועל כן עלולות להשפיע פחות.
בטיחות בשימוש תרופתי
תרופות מסוימות שבטיחותן הוכחה אצל גברים נמצאו מסוכנות לנשים, ואף עשויות לגרום לשינויים ברמות ההורמונים.
במהלך המחזור נודעת השפעה רבה על יעילותן של תרופות שונות. כך למשל, במחצית השנייה של המחזור עולה רמת ההורמון פרוגסטרון. הורמון זה מגביר עוד יותר את פעילות מערכת סילוק התרופות ומשפיע בכך מאוד על יעילותן של תרופות לטיפול בסוכרת, דיכאון, אסתמה ואף אפילפסיה.
ומהי הסיבה לכך שרוב המחקר בתרופות נעשה בעיקר על גברים ?
השליטה הגברית רבת שנים במדע ובמחקר היתה דומיננטית מאד, אך ייתכן שדווקא השאיפה להגן על נשים הייתה הסיבה לאי הכללתן במחקרים.
האפליה שנוצרה מקורה היה בכוונה טובה.
לפני כחמישה עשורים עקב כישלון בניסוי תרופתי שבו נפגעו נשים רבות נאסר על נשים להשתתף במחקרים קליניים על פי הוראת מינהל המזון והתרופות
האמריקאי (FDA). ההוראה הוסרה רשמית רק בסוף המאה ה-20, בעקבות חקיקה המחייבת לכלול גם נשים במחקרים קליניים.
השפעות תרופתיות
אין מדובר רק בצורך בהתאמת מינון התרופה למשקלו של המטופל. השפעת תרופה תלויה בגורמים נוספים רבים, כמו ספיגתה בגוף, רמות השפעתה וכיצד התרופה מסולקת מהגוף. בכל המנגנונים האלה יש הבדלים מהותיים בין המינים. חלקם מוסבר במערכות ההורמונליות השונות, חלקם בסיבות גנטיות. תרופות הניתנות דרך הפה, למשל, יכולות להשפיע על גבר ואישה באופן שונה, זאת עקב מערכת עיכול הפועלת באופן שונה. מידת החומציות בקיבה אצל נשים פחותה, קצב התרוקנות קיבתן איטי יותר באופן משמעותי והמזון עובר את מערכת העיכול הנשית באיטיות רבה יותר. הרכב המרה שונה ואפילו הרכב הרוק וקצב הפרשתו שונה בין המינים .
מסיבות אלו תרופות שונות הנלקחות דרך הפה משפיעות חזק יותר על נשים, היות ומשך הזמן הדרוש לספיגתן ממושך יותר. מאידך ייתכן כי השוני בתפקוד מערכת העיכול הוא הסיבה לשכיחות רבה יותר של אבני כיס מרה אצל נשים ולעובדה ששכיחות תסמונת "המעי הרגיז" גבוהה אצל נשים פי שישה מאשר אצל גברים.
קיים גם שוני בהרכב אנזימים בקיבה, כך למשל, פירוק אלכוהול בקיבה של גברים יעיל פי חמישה מאשר אצל נשים, אולם מערכת אנזימים מיוחדת האחראית על פירוק רוב התרופות פועלת באופן יעיל יותר אצל נשים.
אם כך, מדוע גברים ונשים מקבלים על פי רוב את אותה תרופה ובאותו המינון ?
ידוע שלנשים סף גירוי נמוך יותר ורגישות גבוהה יותר לכאב מאשר לגברים , אך קיימים מעט מאוד מחקרים שבדקו את השוני בתגובת המינים למשככי כאבים.
ידוע כי נשים מגיבות יותר למשככי כאבים שהם נגזרות אופיאיטיות, וגברים מגיבים טוב יותר לתרופות מקבוצה אחרת.
למרות זאת, המרשמים למשככי כאבים והוראות היצרן מתעלמים לחלוטין מהבדלים אלה.
כחלק מצעדי טיפול בנשים על פי רפואה מגדרית יש להביא בחשבון בתחילתו של כל טיפול מכל סוג שהוא, מתחילה בהבנה כי באבחון ובטיפול העומד בפני,
אני אמורה לטפל באישה על כל המשתמע מכך בהיבטים הפיזיולוגיים ובהיבטים הנפשיים והרגשיים.