רדיקלים חופשיים

רדיקלים חופשיים

רדיקלים חופשיים

רדיקלים חופשיים

רדיקלים חופשיים הוא אטומים או קבוצת אטומים (מולקולה) שיש להם אלקטרון בודד בלתי מאוזן במעטפת החיצונית שלו. כשאלקטרונים במעטפת של אטום מסודרים בזוגות, אזי המצב הוא יציב. אלקטרון שאין לו בן זוג מערער את היציבות.
רדיקל חופשי אינו יציב, הוא פעיל מאוד מבחינה כימית, כלומר הוא מגיב עם חומרים שונים הנמצאים בסביבתו. רדיקל חופשי "גונב" אלקטרונים מחומרים שונים הנמצאים בקרבתו. חומרים אלה הופכים אז לרדיקלים חופשיים בעצמם ו"גונבים" אלקטרונים מחומרים אחרים. נוצרת שרשרת של תגובות כימיות שבמהלכה נגרמים נזקים חמורים לתאים.
הרדיקל החופשי הנפוץ ביותר הוא החמצן, כאטום בודד או כחלק ממולקולה. החמצן משמש בדרך כלל בתהליך הפקת האנרגיה בתא החי. כ-5% מהחמצן אותו אנו נושמים עלול לחמוק ממנגנון הנשימה ולהפוך לרדיקל חופשי.

במה פוגעים רדיקלים חופשיים?

רדיקלים חופשיים עלולים לפגוע בכל סוגי החומרים המרכיבים את הגוף, חלבונים, שומנים, ופחמימות, בחומצות גרעין ועוד מחקרים מצאו כי רדיקלים חופשיים תורמים להיווצרותן של כ 60 מחלות ומצבים בריאותיים שונים בגוף האדם, ביניהן מחלות לב, אלצהיימר, קמטים והזדקנות העור.
אחד המנגנונים בהם פוגעים הרדיקלים החופשיים הוא הרס קרומי התאים. קרומי התאים מכילים חומצות שומן רבות ואלה נפגעות מפעולתם של הרדיקלים החופשיים. כשקרום התא נפגע קורס התא עצמו. מנגנון נוסף הוא גרימת נזקים לחומר התורשתי ה DNA וגם ה RNA ועל ידי כך נפגעת פעולת התא.
במהלך ההזדקנות, במידה רבה בעקבות הנזקים שגורמים רדיקלים חופשיים, נוצרים קשרי הצלבה בין שרשרות של חלבונים שונים וקשרים אלה משנים את החלבונים ופוגעים בתפקודם. פגיעה בתפקוד החלבונים בגוף גורמת לירידה בתפקוד הנוגדנים, הפרעה בהובלת חומרים בגוף ובתגובות שונות המופעלות על ידי אנזימים. קשרי ההצלבה גורמים לשינויים בעור ולהזדקנות מוקדמת של העור, הם פוגעים בחלבונים קולגן ואלסטין שמעניקים לעור חוזק וגמישות ובכך יוצרים קמטים בעור.
רדיקלים חופשיים הם שחקן ראשי בתהליך ההזדקנות, לפעמים רדיקלים חופשיים יכולים להיות מועילים כי הם משמשים להרג חיידקים ונגיפים אך בדרך כלל הם מזיקים לרקמות בריאות של הגוף.

מה משפיע על היווצרות רדיקלים חופשיים?

חלק מרדיקלים חופשיים נוצרים כתופעת לוואי של מנגנונים תקינים לחלוטין. חמצן שאמור לשמש בתהליך הפקת האנרגיה נפלט מהמסלול הרגיל והופך לרדיקל חופשי. יש הטוענים כי פעילות גופנית מאומצת המתבצעת לעיתים קרובות, עלולה להזיק לגוף. בזמן פעילות גופנית נכנסת לגוף כמות גדולה יותר של חמצן על מנת להפיק יותר אנרגיה ונוצרת כמות גדולה יותר של רדיקלים חופשיים. אלה פוגעים ברקמת השריר.
חלק מהרדיקלים החופשיים נוצר בעקבות תהליכים פיזיולוגיים בגופינו שמתקשרים למצבים פתולוגיים שונים ובכללם הפרעות דלקתיות, מחלות קרדיווסקולאריות, פגיעה במערכת העצבים המרכזית, מחלות ריאה ועוד. מצבים פנימיים נוספים העלולים אף הם להפר את האיזון בין רדיקלים חופשיים לנוגדי החמצון, נוצרים כתוצאה ממצבים נפשיים ורגשיים בהם נתון האדם, כמו מתח נפשי, לחץ וחרדה ובעיקר כאלו הנמשכים לאורך זמן.
אך כאן לא נגמרים מקורות הנזק, מפני שמלבד המתקפה הפנימית של רדיקלים חופשיים העשורים האחרונים יצרו מתקפה חיצונית של רדיקלים חופשיים ממזון מעובד, שומן רווי, מזון שעבר תהליכי עישון וצלייה באש גלויה (שהוא כנראה המקור העיקרי לחשיפה רצונית לרדיקלים חופשיים) , עשן מכוניות, שמנים שעברו תהליכי חימום וחמצון, זיהום אויר ומקורות מים, קרינה לסוגיה, חומרי ריסוס והדברה, חומרי ניקוי ועוד.

כיצד ניתן להילחם ברדיקלים החופשיים?

אם רדיקלים חופשיים נוצרים באופן טבעי בגוף סביר להניח שהטבע דאג גם להגנה נגדם. ואכן הגוף נלחם ברדיקלים חופשיים באמצעות חומרים נוגדי חמצון. חומרים אלה מנטרלים את הרדיקל החופשי על ידי כך שהם תורמים לו אלקטרון מבלי להפוך בעצמם לרדיקל חופשי. הם יכולים בצורה כזו לעצור שרשרת תגובות של "גניבת" אלקטרונים.

מי הם נוגדי חמצון ?

נוגדי חמצון (אנטי אוקסידנטים) הם אנזימים, שהם חלבונים ומולקולות קטנות וכן נוגדי חמצון כמו חומצות אמינו שמכילות גופרית. דוגמאות למולקולות קטנות הם: ויטמין C, ויטמין E, קרוטנואידים, שהם הצבע הכתום של הגזר, של התפוזים, ליקופן שהוא הצבע האדום של העגבנייה והגמבה,
קו-אנזים Q10, גלוטטיון, סלניום ועוד.
מטרת מנגנונים אלו היא לשמר את האיזון שבין יצירת רדיקלים חופשיים לבין פירוקם. באם מופר האיזון ונוצר עודף רדיקלים חופשיים ומחמצנים ואין בגוף די אנזימים שמפרקים אותם (כמו תהליכים הנוצרים ביתר שאת בגילאים המבוגרים) ואין ומספיק נוגדי חמצון (אנטי אוקסידנטים), אזי הולך ומתגבר נזקם של הרדיקלים החופשיים ונוצרת עקה חימצונית.
רמת ההגנה של אדם בפני הנזק של רדיקלים חופשיים תלוי, בין היתר, בכמות וויטמינים C, E, קרוטנואידים וליקופן, אותם בני האדם אינם יכולים לייצר בגופם. אם אנו רוצים להיות מוגנים, אנו צריכים לאכול אותם בשפע ובהתאם לצריכה נהיה מוגנים יותר מפני הנזק של רדיקלים חופשיים.

מהם המקורות של נוגדי חמצון ?

אנחנו יכולים לקבל אותם מירקות ופירות וכן מתבלינים עשירים בנוגדי חמצון כמו כורכום, תה ירוק, כמון סומאק ועוד, ומקובל היום להמליץ על אכילה מרובה של ירקות ופירות. מנגד יש אסכולה הטוענת כי איננו מקבלים כמות מספקת של נוגדי חמצון מאכילה ויש לצרוך אותם בצורה מרוכזת באמצעות תוספי תזונה.
באופן אישי אני ממליצה על אבחון מקיף לצורך הערכה של הנזק היחמצוני ועל מצבו הבריאותי של המטופל ועל אורח חייו, בעקבות הממצאים יותאם טיפול אישי הכולל המלצות לנוגדי חמצון מתאימים בתזונה היומית, תוספי תזונה וצמחי מרפא, ובהרגלי אורח חיים.

לצפייה במצגת נא ללחוץ על הכותרת המודגשת

free radicals

רדיקלים חופשיים

image_printהדפסה
שתף